מ"נטל" לשכר והתנדבות ברצון
אחרי עשורים של התקבעות במודל של שירות צבאי מיושן, המהווה כר פורה לצמיחת עשבים רעים – הצדקת כל עוול הנעשה לחלק מעם ישראל בתואנה שאינם משרתים מחד, ומאידך הרגשת ניצול והנגזרים מכך תרעומת וכעס (המנוצלים היטב על ידי גורמים שטובת החברה אינה לנגד עיניהם) – האם לא כדאי לחשב מסלול מחדש?
יש לשאוף למעבר למודל המשלב שכירים עם מתנדבים, כאשר אורך וטיב השירות נגזר ישירות מיכולתו של המועמד לשירות לתרום לצרכי הביטחון של ישראל.
- השכירים: בתנאים משופרים (שכר גבוה, מימון מלא לשירותי בריאות מורחבים לטיפול בצרכים המיוחדים של משרתים, מימון לימודים וקצבת קיום לזמן השווה לזמן השירות) המיטיבים במיוחד לאלו שדרישות תפקידיהם נוקשות (משמרות מפרכות, מצבים מסכני חיים, …).
- המתנדבים: עם מלגת קיום ומימון לימודים לאחר תקופת ההתנדבות.
מקצת מהמעלות של המודל החדש:
– העלאת מורל החיילים שכן מי שמתנדב מרצונו הטוב וכן שכיר שבחר להגיע ומתוגמל היטב נוטה פחות להתלונן ולהרגיש מנוצל.
– ייעול של הצבא, על ידי מיקוד מחדש והתרכזות במשימות בטחוניות תוך כדי עזיבת המשימות הצדדיות של חינוך (מחדש) של העם, וניסיון החדרת ערכים (סובייקטיבים ונתונים במחלוקת) המנוגדים לתפיסת עולמם ולערכי המוסר של רבים מהנכנסים לשערי הבסיסים והמתנגשים עם הצורך הצבאי.
– חיסכון במשאבים: רק מי שמביא תועלת לצרכי הביטחון מתקבל. וכתוצאה מכך אפשרות לתגמל היטב את המשרתים המתנדבים והשכירים לפי דרישות תפקידם.
– צבא מכבד ומכיל את חייליו: כדי למשוך חיילים מתנדבים ושכירים, הצבא יהיה חייב להתאים את עצמו לציבור בישראל, לכבד באמת -ולא רק למראית עין- את ערכיו ותרבותו ולאפשר במסגרותיו אורח חיים התואם אליהם. השימוש במשמעת הצבאית הקפדנית (הנדרשת כשלעצמה) למטרות לא לגימיטיות של חשיפת המשרתים לתכנים לא ראויים בכפייה, או להתעמרות במטרה לשבור את החייל ולשנותו תביא לבריחת השכירים והמתנדבים גם יחד, לכן הייתכנות למצבים כאלה תפחת משמעותית. מצב הרוח ושביעות הרצון, וכתוצאה מכך איכות הביצועים של המשרתים יגדלו בהתאמה.
– שלום בעם: על ידי ניטרול של אחד מהמוקשים הגדולים בדרך אליו.
ברור מאליו שהמעבר צריך להיות מתוכנן היטב, בהתחשב בהיביטיו השונים.